כאשר עובד מפוטר מעבודתו לאחר שעבד מעל שנה ברציפות במקום עבודה אחד, הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורין בגין פיטוריו ממעבידו. על פי החוק זכאי העובד לקבל פיצויי פיטורין בסך משכורת חודש אחד עבור כל שנת עבודה בה הוא עבד (כולל חלק יחסי של המשכורת עבור חלק של שנת עבודה). אם העובד פוטר לאחר 11 חודשי עבודה, ייחשב הדבר כאילו המעביד פיטר אותו בכדי להתחמק מתשלום דמי פיצויים, ולכן כל עוד לא יוכיח המעביד אחרת תחשב תקופת עבודתו לשנה שלמה, ולכן הוא יהיה זכאי בהתאם לקבל פיצויי פיטורין. במידה והמעביד אינו משלם את הפיצויים כנדרש, החוק מתייחס לכך כאילו המעביד ביצע הלנת שכר.
לצורך בדיקת רציפות עבודתו של העובד במקום העבודה לצורך קביעת הזכות לקבלת פיצויי פיטורין, לא יחשבו תקופות בהן נעדר העובד בשל שירות מילואים, חופשה בהסכמת המעביד (חופשה שנתית, חופשה ללא תשלום), חופשות המוגדרות על ידי המדינה (חופשת לידה, חגי ישראל) תאונה, מחלה ועוד.
קיימים מקרים רבים בהם עובד שהתפטר ייחשב בכל זאת כאילו פוטר. כמה דוגמאות הן עובד התפטר בשל מחלה, לידה, מעבר מגורים, הרעת תנאים בעבודה, ועוד.
הרעת תנאים היא מצב בו עובד מתפטר מעבודתו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או קיום נסיבות מיוחדות שאינן מאפשרות לו להמשיך לעבוד במקום העבודה. הבעיה בנושא זה היא כיצד להגדיר בצורה מדוייקת את המושג "מוחשית" (אין בחוק רשימת הרעות המוגדרות בתור "מוחשיות"), ופעמים רבות נדרשים בתי הדין לעבודה לתת את המענה לשאלה זו. עם זאת, קיימים מקרים כגון פגיעה משמעותית בשכר העבודה של העובד, שמקובל כבר לראותם כפגיעה מוחשית, המזכה בקבלת פיצויי פיטורין כאילו פוטר העובד על ידי מעבידו.
על מנת שההרעה בתנאים תחשב לפיטורין, על העובד לפנות קודם כל אל מעבידו זמן קצר לאחר ממועד ביצוע ההרעה, ולהודיע למעביד על כוונתו להתפטר בשל הרעת תנאים. רק במידה והמעביד לא תיקן את הבעיה, יכול העובד להתפטר. אם העובד יתמהמה בפניה אל המעביד או שיתפטר ללא פניה אל המעביד, לא תהיה לו עילה לתביעת פיצויי פיטורין.
פיצויי פיטורים יחושבו לפי רכיבי השכר הבסיסיים הקבועים בשכר העובד, כלומר, אין הפיצויים מחושבים לפי תוספות מסויימות כגון:
חישוב הפיצויים נעשה לפי המשכורת האחרונה אותה קיבל העובד (אלא אם השכר האחרון שונה בצורה זמנית, אז אין מתייחסים לשינוי), לדוגמא:
אם השכר החודשי של העובד הוא 10,000 ש"ח, והעובד עבד שנתיים ושלושה חודשים (27 חודשים) במקום העבודה עד שפוטר, אזי פיצויי הפיטורין להם יהיה העובד זכאי יהיו בסך 10,000 כפול 2.25 שנות עבודה, כלומר 22,500 ש"ח.
עובד עונתי מוגדר בתור עובד שעובד לפחות 60 יום במהלך עונה של שלושה חודשים רצופים בשנה. במידה ועובד מוגדר בתור עובד עונתי, והוא עבד במהלך שנתיים רצופות אצל מעביד אחד, הוא יוגדר גם כן כעובד בעבודה רצופה, ולכן הוא יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורין מידי מעבידו.
במידה והתחלף המעביד במקום העבודה, לא יפגע הדבר בזכויות הוותק של העובד. במידה ועובד עבר ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר אצל אותו המעביד, ובמקום העבודה החדש הוחלף המעביד, מוגדר הדבר כפיטורין על ידי המעביד הקודם שארעו ברגע החלפת הבעלות על מקום העבודה. במקרה זה יהיה המעביד הקודם חייב לעובד פיצויי פיטורין, אלא אם המעביד החדש קיבל על עצמו בכתב את האחריות לתשלום פיצויין הפיטורין שהמעביד הקודם היה חייב לו.
במידה והמעביד הפסיק את פעילותו בשל פשיטת רגל, פירוק חברה, מחיקת חברה או פטירת המעביד, זכאי העובד לקבל פיצויים כאילו פוטר על ידי המעביד. במידה ועובד הפסיק את עבודתו בשל פטירה, ישלם המעביד לשאריו פיצויי פיטורין כאילו פיטר את העובד.