דיני נזיקין עוסקים בנזק שנגרם לאדם אם הוא נזק גופני, נזק נפשי, נזק כלכלי או נזק לרכוש. תביעת נזיקין תוגש במקרים של תאונת עבודה, תאונת דרכים, רשלנות רפואית, או כל מצב אחר בו נגרם נזק לאדם מסוים וישנו אשם כלשהו בגרימת הנזק.
בבחינת הפיצוי המגיע למגיש תביעת נזיקין, שהוא על פי רוב פיצוי כספי, בוחן בית המשפט את אחריות הנתבע לנזק שנגרם. אם נמצא הנתבע אחראי, יינתן פיצוי כספי לתובע באופן שינסה לכסות את הנזק שנגרם ולהשיב עבור התובע, ככל האפשר, את המצב לכפי שהיה אם לא היה נגרם הנזק.
מבלבל, נכון?על מנת להבין קצת יותר את התחום ואת שפע המונחים המסובכים השגורים בפי אנשי המקצוע העוסקים בו, הנה מילון מונחים מפורט שיעשה קצת סדר בבלגן:
| 1 |
אשם תורם - תובע שהתנהגותו שלו תרמה גם היא לנזק שנגרם לו. מסכום הפיצוי ינוכה אחוז האחריות שלו בנזק, על פי החלטת בית המשפט. |
| 2 |
קשר סיבתי (קש"ס) - יש למצוא קשר ברור בין התרשלות/ אחריות הנתבע לנזק שנגרם לתובע. |
| 3 |
הסיבה בלעדיה אין - מבחן לבדיקת קש"ס – אם הנתבע לא היה נוהג כפי שנהג, האם עדיין היה נגרם הנזק? כלומר האם התנהגות הנתבע היא הסיבה היחידה לנזק? |
| 4 |
מבחן האלמלא - מבחן דומה לזה שלעיל – אלמלא הגורם הנתבע, האם עדיין היה נגרם הנזק? |
| 5 |
הסתכנות מרצון - מצב בו התובע היה מודע לסיכון ולכן בעצם סיכן את עצמו בצורה מודעת. במצב כזה עשוי בית המשפט להסיר את האחריות מן הנתבע. |
| 6 |
חובת הזהירות ברשלנות - פרט בתביעות נזיקין הבודק אם לנתבע היתה חובת זהירות כלפי התובע, ובהמשך אם הפר חובה זו. מושג זה נועד להגדיר ככל האפשר את מידת האחריות של הנתבע על הנזק שנגרם לתובע. |
| 7 |
מבחן הצפיות - – מבחן שנועד לבדוק את מושג חובת הזהירות ברשלנות. המבחן בודק האם הנתבע יכול היה לצפות את הנזק שייגרם לנתבע כתוצאה ממעשיו – צפיות טכנית, והאם הנתבע צריך היה לצפות את הנזק שייגרם לתובע כתוצאה ממעשיו – צפיות נורמטיבית. |
| 8 |
תחום הסיכון - בחינה של מידת ההפרה של חובת הזהירות בהתרשלות. אם מעשיו של הנתבע היו בתחום הסיכון של מעשים נורמטיביים יומיומיים שבשגרה, הנטיה תהיה לא לייחס לו הפרה של חובת הזהירות בהתרשלות. |
| 9 |
נזק ממוני - נזק מוחשי שניתן למדידה בכסף כמו פגיעה גופנית שמובילה להוצאות רפואיות ולאובדן יכולת השתכרות. |
| 10 |
נזק בלתי ממוני - נזק שאינו מוחשי ואינו ניתן למדידה בכסף. |
| 11 |
נזק מיוחד - הנזק שנגרם עד כה (מועד בחינת התביעה בבית המשפט) מהיום בו נוצר. נזק מסוג זה הוא נזק עליו מעידים בדיעבד ואותו ניתן גם פעמים רבות לגבות על ידי הוכחות: אם על ידי תלושי שכר להוכיח הפסדי הכנסה, אם על ידי קבלות להוכחת הוצאות רפואיות ועוד. |
| 12 |
נזק כללי - הנזק העתידי שייגרם לתובע מהיום (בחינת התביעה בבית המשפט) ועד סוף ימיו, מחושב על ידי הערכה: הוצאות רפואיות עתידיות, אובדן כושר השתכרות לעתיד (ראה ערך), וגם נזק בלתי ממוני כמו עוגמת נפש עתידית, כאב, סבל, קיצור תוחלת חיים ועוד. |
| 13 |
אובדן רווחה או נוחות - בית המשפט מקבל אובדן רווחה או נוחות, זמניים או ארוכי טווח, כנזק בלתי ממוני שעליו יקבל התובע פיצוי. |
| 14 |
אובדן כושר השתכרות לעתיד - כחלק מחישוב הפיצוי, מחושבת יכולת ההשתכרות שהיתה יכולה להיות לתובע, אלמלא הנזק שנגרם לו. |
חשוב להדגיש שהרשימה שהובאה כאן חלקית בלבד, וכי ניתן למצוא עוד לא מעט מונחים בדיני נזיקין - הן ביחס לנזיקין, והן ביחס לסוגיות אחרות.
