זוגות רבים הנמצאים בהליך גירושין מחליטים לבצע נסיון נוסף לשיקום מערכת היחסים בינהם. תהליך השיקום נקרא שלום בית, ומטרתו היא לגשר על הפערים בין בני הזוג בכדי לאפשר להם לשוב ולחיות יחדיו. עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם נעשה שימוש ציני בנושא זה על ידי אחד מבני הזוג בכדי להשיג יתרונות טקטיים שונים בעת "מלחמת גירושין".
הסכם שלום בית
מאחר ובמערכת המשפטית הישראלית קיים יתרון לבן הזוג המבצע ראשון את הפניה אל בית המשפט או בית הדין בתחילת הליך גירושין, חותמים רבים מן הזוגות הנמצאים בתהליך שלום בית על הסכם שמטרתו היא לנטרל את היתרון הפוטנציאלי שעשוי להיווצר לבן הזוג שיפנה ראשון לערכאות משפטיות. באמצעות הסכם שלום בית ניתן לאפשר לבני הזוג להתרכז בהשגת ההבנות בינהם מבלי לדאוג לנושא מרוץ הרשויות או ליתרונות פוטנציאליים אחרים, וליצור את התנאים הטובים ביותר בכדי לאפשר הגעה להבנות לטווח ארוך ולפיוס בין בני הזוג.
הסכם שלום בית טוב מתחיל בהבהרה של המחלוקות העומדות בבסיס הבעיות ביחסי בני הזוג, ובהגדרת דרכים לפתרון אותן מחלוקות. ההסכם צריך לכלול מדדים ברורים אותם יש להשיג בכדי לגשר על הפערים ולהביא את המחלוקות לפתרון מלא. החלטה על כשלון שלום בית יכולה להתקבל על ידי כל אחד מבני הזוג.
הנה מספר דוגמאות לנושאים העשויים להכלל כנושאים לטיפול במסגרת הסכם שלום בית:
- ביצוע מטלות הבית השוטפות.
- יצירת "זמן איכות" אותו יוכלו בני הזוג לבלות ביחד.
- מערכת היחסים עם הורי בני הזוג וחברים.
- הזמנים בהם בני הזוג יהיו נוכחים בבית.
- נושאים הקשורים לילדים (משמעת, חינוך ועוד).
- נושאים כספיים וניהולם.
- חיי האישות בין בני הזוג.
אישור הסכם
עם סיום הכנת ההסכם, יש להעבירו אל בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה לאישור, שיהפוך את ההסכם לבעל תוקף כמו פסק דין. במידה והסכם לא עבר אישור של ערכאה משפטית תוקפו מוטל בספק.
גם הסכם שלום בית שאושר על ידי בית דין או בית משפט עדיין ניתן לביטול במקרים בהם מוכח כי אחד מבני הזוג לא התכוון מראש לנסות להשיג שלום בית, אלא השתמש בחתימתו על ההסכם בכדי להשיג ויתורים כספיים או אחרים מבן הזוג השני תחת לחץ. עם זאת, יש לזכור כי הוכחה מסוג זה הינה הוכחה בעייתית מאחר ויש צורך להוכיח כוונה של בן הזוג.
הסכם משולב
במידה ובני הזוג הגיעו למסקנה כי ברצונם לנסות להתפייס, כדאי להם לשקול את הפיכת הסכם שלום הבית שלהם להסכם משולב בהסכם גירושין. הסכם משולב כולל בתוכו הגדרות והסכמות מסודרות למקרה של כשלון נסיון הפיוס. ההגעה להסכם פרידה בזמן בו קיים עדיין שקט יחסי בין בני הזוג תאפשר לבנות הסכם תוך הידברות ולא בעיצומה של סערת רגשות. הסכמה בין הצדדים עדיפה כמעט תמיד על פני הסכם המושג בצורה כפוייה לאחר פניה אל בית דין או בית משפט, שלא לדבר על החיסכון הגדול בהוצאות על דיונים ועורכי דין... בדומה להזכם שלום בית רגיל, גם הסכם שלום בית משולב בהסכם גירושין דורש אישור של בית משפט או בית דין, הנותן להסכם תוקף של פסק דין.
אכיפת הסכם
הסכם שלום בית הינו הסכם ללא שיניים למרות שיש לו תוקף של פסק דין, ולא ניתן לאכוף את קיומו באמצעות פניה אל ההוצאה לפועל או לכל גורם אחר גם אם אחד מבני הזוג הפר את התנאים שנקבעו בהסכם. עם זאת, בידי בית דין רבני האפשרות להורות על הפעלת סעדים זמניים שמטרתם לשפר את סיכויי ההגעה לשלום בית, כגון:
- הוצאת צו איסור יציאה מן הארץ כנגד אחד מבני הזוג או שניהם בכדי לחייב אותם להישאר בארץ בכדי לקחת חלק במאמץ הפיוס.
- הוצאת צו עיקול נכסים בכדי למנוע אפשרות הברחת נכסים על ידי בני הזוג.
תביעת שלום בית
במקרים בהם רק אחד מבני הזוג מעוניין בהשגת שלום בית, הוא יכול לפנות אל בית דין רבני בכדי לדרוש מן הצד השני לנסות להגיע לשלום בית, וזאת גם ללא הסכמת הצד השני. אמנם סיכויי השגת שלום בית בצורה זו הינם קטנים הרבה יותר, אך לעיתים נדרש "עידוד" של אחד מבני הזוג על מנת לאפשר את תחילת התהליך. תביעת שלום בית מוגשת בדרך כלל על-ידי הבעל בתור תביעה נגדית לתביעת גירושין שהוגשה על-ידי האישה.
בעל מורד / אישה מורדת
במקרים בהם בית דין רבני הטיל על בני זוג לנסות להשכין בינהם שלום בית בעקבות תביעת שלום בית, יכול הצד השני לפנות אל בית הדין בכדי שזה יכריז על הצד המפר בתור "מורד". במידה והגבר הוא זה שהוגדר בתור "בעל מורד", יכולה האישה לבקשר מבית הדין להורות לבעל לתת לה גט, ולשלם לא את כתובתה.
