כאשר מתקבל פסק דין מאת בית משפט או בית דין, אך פסק דין זה אינו מכובד על ידי הצד המפסיד, נוצרת לצד הזוכה בעיה במימוש זכויותיו בהתאם לפסק הדין. לשם כך נבנה הליך הנקרא הוצאה לפועל (הוצל"פ) המוגדר בחוק במסגרת חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז (1967), והתקנות שהותקנו מכוחו. מתוקף חוק ההוצאה לפועל הוקמו מספר רב של לשכות הוצאה לפועל, הפועלות במקביל לבית משפט השלום, שבראש כל אחת מהן עומד ראש הוצאה לפועל, שהוא בדרך כלל רשם בית המשפט, שתפקידו להגדיר את הדרך למילוי אחר פסקי הדין המוגשים אליו. לשכות אלו עוסקות במימוש פסקי דין המוגשים להן לביצוע.
מסמכים המקנים זכויות כספיות
הליכי הוצאה לפועל נועדו גם למימוש מסמכים המקנים זכויות כספיות כגון המחאות (צ'קים), שטרי חוב ושטרי משכנתא. למסמכים כספיים אלו תוקף מחייב בדומה לזה של פסק דין.
נושאים בהם לא מטפלת ההוצאה לפועל
יכולותיה של ההוצאה לפועל מוגבלות באופן כללי לנושא תשלומי כסף והעברות חזקה בנכסים. נושאים כגון צווי מניעה שניתנו על ידי בתי משפט לא יכולים להיות מטופלים על ידי ההוצל"פ, והם מטופלים על ידי דיני בזיון בית המשפט.
נושאים הקשורים לתחום פשיטות הרגל מטופלים גם הם מחוץ להוצאה לפועל, וכאשר חייב מוגדר בתור פושט רגל, מעוכבים הליכי הוצאה לפועל שהחלו כנגדו.
כלים העומדים לרשות ההוצל"פ
קיימים מספר כלים בהם יכולה ההוצאה לפועל לנקוט בכדי לגרום לחייב למלא אחר פסק הדין. כלים אלו כוללים את הכלים הבאים:
- עיקול מטלטלין - עיקול נכסים הנמצאים בבעלותו של החייב ומכירתם לכל המרבה במחיר. לא ניתן לעקל נכסים הדרושים לאדם למחייתו, כלי עבודה ותשמישי קדושה.
- עיקול מקרקעין - עיקול נכסי נדל"ן הנמצאים בבעלות החייב ומכירתם לכל המרבה במחיר. במידה ומדובר במגוריו של החייב, הזוכה מחוייב לדאוג לו לדיור חלופי.
- עיקול בידי צד שלישי - עיקול נכסים של החייב הנמצאים בידי צד שלישי כלשהו, כגון חשבון בנק, חוב עתידי או נכסים אחרים.
- כינוס נכסים - עיקול נכסים הנמצאים בבעלותו של החייב לשם הפעלתם וניצולם לצורך עשיית רווחים במקום מכירתם תוך סכנה להפסד. פעולה זו ניתן להפעיל על חברה שניתן להפעיל, דירה שניתן להשכיר, או מכונה שניתן לבצע בה שימוש. על נכס הנמצא בכינוס מופקד נאמן (לרוב עורך דין) הדואג להפעלת הנכס.
- ביצוע בעין - תפיסת נכס השייך לחייב, והעברתו לרשותו של הזוכה.
- עיכוב יציאה מן הארץ - בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל לעכב את יציאתו מן הארץ של חייב כל עוד לא הסדיר את חובו. סעד זה מופעל כאשר מוכח כי יציאת החייב מן הארץ עלולה לפגוע ביכולת גביית החוב.
- צו הבאה / צו מאסר - חייב שאינו מקיים צווים שהוצאו על ידי ההוצאה לפועל יכול להיות מובא בפני ראש ההוצאה לפועל באמצעות צו הבאה המקויים על ידי משטרת ישראל. במקרים חמורים של בזיון ההוצאה לפועל ניתן להורות על מאסר החייב לתקופה של שבעה ימים, אך סעד זה שמור למקרים קיצוניים בלבד.
הליכים העומדים לטובת החייב
כאשר מופעל כנגד חייב הליך הוצאה לפועל, קיימים מספר צעדים בהם החייב יכול לנקוט בכדי לשפר את מצבו:
- התנגדות לביצוע שטר - ניתן לטעון כי השטר שבגללו החלו הליכי ההוצאה לפועל אינו בר ביצוע. סיבה אפשרית לכך היא לדוגמא כשלון תמורה מלא, בו ניתנה המחאה לסוחר תמורת סחורה, אך הסחורה לא סופקה על ידי הסוחר, ולכן נותן ההמחאה יכול לטעון כי אינו מחוייב לפרוע אותה.
- טענת פרעתי - בניגוד לשמה של הטענה ("פרעתי"), כוללת טענה זו כל שינוי שארע מאז שניתן פסק הדין בגללו החלו הליכי ההוצל"פ. שינויים יכולים לדוגמא להיות כי החוב נפרע על ידי החייב, הנכס עבר לבעלות אחרת וכדומה.
- איחוד תיקים - במידה ונפתחו מספר תיקים כנגד חייב אחד, יכול החייב לבקש לאחדם, ולשלם סכום חודשי קבוע למי שהוגדר בתור הממונה על איחוד התיקים, והממונה הוא זה שיחלק את הסכום בין הזוכים השונים.
- חייב מוגבל באמצעים - במידה ואין ביכולתו של החייב לשלם את חובו במסגרת פרק הזמן הקצוב בחוק (בין שנתיים לארבע שנים לפי סכום החוב), ניתן להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים. חייב מסוג זה עובר הליך הנקרא חקירת יכולת בידי ראש ההוצאה לפועל. בעקבות ההליך יוציא ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים שיכול להביא לפריסת החוב לתשלומים קטנים לאורך שנים רבות. כל עוד ישולם הסכום החודשי על ידי החייב, הוא יהיה מוגן מפני הליכי הוצאה לפועל כגון עיקול. מצד שני מוטלות על החייב מספר מגבלות: הוא אינו יכול לצאת מן הארץ, הוא מוגדר בתור לקוח מוגבל מיוחד בבנקים השונים, אין באפשרותו להשתמש בכרטיסי אשראי, והוא מנוע מלכהן כמנכ"ל חברה.
