נכתב באדיבות חברתי תנועת דרור ישראל לקידום מודעות בנושא זכויות עובדים בישראל. בין היתר, דרור ישראל מפעילה מרכזי זכויות לבני נוער עובדים.
מרבית האנשים מעבירים פרק נכבד מחייהם במסגרת מקום העבודה. למעשה, כמות השעות שמקדיש כל אחד לעבודה נופלות אך במעט מהשעות שהוא מקדיש לחיי המשפחה והחברה שלו. במקרים רבים, אנשים מקדישים את רוב זמנם לעבודה. יש שעושים זאת בתקופות שונות בחייהם ויש כאלו לאורך מרבית שנות חייהם. אין ספק, כי למשרה טובה ונחשבת יש משקל חשוב בחיי כל אחד ואחד. עבודה פירושה הכנסה כספית שמאפשרת קיום בכבוד ואף רווחה כלכלית. מעבר לכך, העבודה מאפשרת הגשמה עצמית, תרומה לחברה ולמדינה ומכניסה עניין ומתח חיובי לחיים. קשה לדמיין התנהלות של הפרט בחברה ללא נושא התעסוקה על כל הנלווה אליה.
תהליך קבלת עובד לעבודה – הודעה לעובד
תהליך הקבלה לעבודה הינו תהליך שיש לעבור. יש מקרים, בהם הוא נעשה בקלות, אבל באחרים הוא לוקח משאבים נפשיים כבדים, וכן, הוצאות כספיות נכבדות. המתח סביב חיפוש עבודה בדרך לקבלת למשרה נחשקת רב, ואם יש מספר משרות כאלו הוא, לעיתים, כמעט בלתי נסבל. מועמדים אשר הגישו מועמדויות למספר חברות אינם יודעים תמיד באיזה סיטואציה נמצאת המועמדות שלהם. לעיתים, הם צריכים לתת תשובה למקום עבודה שאכן, קיבלם, אבל הוא הפחות מועדף עליהם. לפעמים, הם מתלבטים אם לעשות מאמץ ולהגיש מועמדויות אחרות, וכן הלאה. המחוקק הישראלי מודע לכל הנושאים הללו ולאחרים נוספים המגנים על זכויות עובדים, ולכן, חוקק חוק שנכנס לתוקף בינואר 2015 אשר מחייב מעסיקים למסור מידע למועמדים לעבודה.
מי מחויב לחוק?
החוק קובע כי חובת ההודעה קיימת רק בנסיבות מסוימות המוגדרות בצורה ברורה.
- למעסיק יש יותר מ 25 עובדים.
- משך העבודה עולה על 30 ימים
- העבודה המוצעת אינה בענף ההסעדה.
- מסירת הפרטים תתבצע רק למועמדים אשר השתתפו בתהליך מיון והיו בראיונות ובמבדקים מסודרים.
תוכן ההודעה
תוכן ההודעה למועמד חייב לכלול פרטים שונים.
הודעה על אי קבלה לעבודה צריכה להינתן תוך 14 יום מרגע שהתקבל מועמד אחר לאותה משרה.
התקדמות בתהליכי המיון - מידע כזה צריך להיות מועבר למועמד אחת לחודשיים מרגע התחלת התהליך. במקרה כזה, יש לציין את שם המעסיק או המוסד הממיין, אם אינו המעסיק עצמו (חברת כוח אדם, מכון הערכה וכדומה), את תפקיד או המשרה לגביהם נערך המיון, את שם שולח ההודעה מטעם המעסיק ותפקידו.
כל הודעה מכל סוג שהיא אמורה להיות מועברת באמצעות מכתב או אמצעי אלקטרוני וטכנולוגי אחר.
ענישה במסגרת החוק
מעסיק אשר לא פעל בצורה כזאת ועבר על החוק עלול להיתבע בבית דין לעבודה ולהיקנס בסכום של עד 14000 שקלים. סכום זה יכול להיפסק גם במקרים בהם התברר כי לתובעים לא נגרמו נזקים כספיים. החוק, נועד, איפה, לסייע למועמדים לעבודה אבל מתחשב גם במעסיקים ומאפשר להם גמישות רבה בבחירת המועמדים המתאימים.
מצד אחד, מבקש המועמד לקבל מידע מהר ככל האפשר, ומאידך, זקוקים ארגונים ומוסדות גדולים לזמן רב על מנת לגבש החלטה . החוק מוצא דרך ביניים סבירה לאזן בין שני הצרכים הללו ואחרים נוספים.
אכיפת החוק
אכיפת החוק נעשית באמצעות בתי הדין לעבודה שתפקידם לאכוף חוקי עבודה ולהעניש את המפרים אותם, וכאן המקום לציין, כי כל מגיש תביעה חייב לוודא שאכן המעסיק פעל בניגוד להוראות החוק. עורכי דין המתמחים בהגשת תביעות כנגד מעסיקים בבתי דין לעבודה יכולים לייעץ ללקוחותיהם על כדאיות הגשת התביעה. לעתים, המגישים מונעים מתביעות קנטרניות שנובעות מאכזבה ומסיבות אחרות, במקרים אחרים, המאמץ פשוט אינו כדאי ורצוי להשקיע אותו במציאת מקום עבודה אחר. כך או כך, החוק נועד לסייע למועמדים מהלך חיים תקין ככל האפשר בעת הגשת מועמדות. צריך לזכור, כי התאמת המועמד למשרה הינה גם אינטרס עליון של המעסיק כך, שהליך מסודר טוב לשני הצדדים.
