קו למשפט

עבירות סמים

החוק הישראלי מטפל בנושאי עבירות סמים באמצעות "פקודת הסמים המסוכנים". תחום הסמים אינו מוגבל רק לעולם הפשע, ואנשים נורמטיביים רבים עושים שימוש בסמים, במיוחד בסמים קלים כגון מריחואנה או חשיש. עובדה זו הופכת את עבירות הסמים לאחד מנקודות המפגש העיקריות של אנשים מן העולם הנורמטיבי עם מערכת המשפט.

החוק מונה מספר עבירות סמים אותן ניתן לעבור:

  • ייצור סם
  • החזקת סם
  • שימוש בסם
  • סחר בסמים (יצוא, יבוא, מסחר, הספקה, תיווך והברחה)
  • הדחת קטינים לשימוש בסם

החוק מתייחס גם אל הימצאות כלים המשמשים לצריכת סמים או הכנתם בתור עבירה, שעונשה כאילו הסם עצמו היה ברשות החשוד.

סמים אסורים

על פי פקודת הסמים המסוכנים מוגדרים מספר רב של חומרים ששימוש בהם או החזקתם מהווים עבירת סמים. החומרים הללו הינם סמים בעצמם (כגון חשיש, קנביס ו-LSD) או שהם משמשים לצורך יצור סמים. מדי פעם מופיע בשוק חומר חדש שאינו מופיע בפירוש בפקודת הסמים המסוכנים, ולכן לזמן מה הוא חוקי לשימוש עד שמוסיפים אותו לפקודת הסמים המסוכנים. מקרה ידוע הינו המקרה של חומר בשם קאתין אותו ניתן היה למצוא בתוך חגיגת, שנמכרה בקיוסקים ופיצוציות.

העונשים המוגדרים בחוק

לכל אחד מן החומרים המוגדרים בפקודת הסמים המסוכנים מוגדרת כמות מסויימת, שמי שנתפס מחזיק את החומר בכמות זו או פחותה ממנה יוגדר בתור מחזיק סם לצורך שימוש עצמי. סעיף 7(ג) בפקודת הסמים המסוכנים מגדיר כי בשל החזקת סם לצורך שימוש עצמי העונש המירבי הינו 3 שנות מאסר (אלא אם העבירה נעברה בתחומי בית ספר על ידי מישהו שאינו תלמיד וגילו מעל גיל 16, אז העונש הוא 5 שנים), ואילו כאשר מדובר בכמות שאינה לשימוש עצמי או בעבירת ייצור סמים מדובר בעונש מירבי של 20 שנות מאסר. כיום משטרת ישראל ומערכת התביעה נוטים שלא להגיש כתבי אישום בגין החזקה או שימוש בכמויות קטנות של סמים.

העונש החמור ביותר המוגדר בחוק הינו הדחת קטינים לשימוש בסמים, עבורה מוגדר עונש מירבי של 25 שנות מאסר, כאשר החוק מגדיר כי על עבירה מסוג זה תמיד ינתן עונש מאסר בפועל. הדחת קטין הינה אחת מן הפעולות הבאות:

  • מתן סמים לקטין
  • איפשור לקטין להשיג סמים
  • שידול קטין להשתמש בסמים

בנוסף לעונשי המאסר ניתן להפעיל כנגד העבריין עונשי חילוט (החרמת רכוש על פי פקודת בית המשפט). החילוט יכול להתבצע בהליך פלילי או בהליך אזרחי, אך בכל מקרה יש צורך להוכיח כי קיים קשר ישיר בין הרכוש המחולט לבין עבירות סמים אותן ביצע העבריין. במסגרת הליך פלילי מופעל החילוט כנגד כל עבריין שהורשע בעבירה של עסקת סמים (שעונשה 20 שנה ומעלה) והוכרז על ידי בית המשפט כ"סוחר סמים". בהליך אזרחי לא נדרשת הרשעה של העבריין, ואף לא נדרשת הגשת כתב אישום. כמובן שבכל מקרה הסמים שנתפסו והכלים לצריכת או יצור הסמים יעברו חילוט.

שימוש עצמי או סחר בסמים?

החוק מניח כי אדם שנתפס עם כמות המוגדרת ככמות שאינה לצורך שימוש עצמי החזיק אותה לצורך סחר בסמים או הפצתם, אך אותו אדם יכול לנסות לשכנע את בית המשפט כי מדובר בסם לשימוש עצמי בלבד. חשוב להבין כי נטל ההוכחה והשכנוע עובר אל הנאשם, וכל עוד הוא לא שיכנע בנושא את בית המשפט, הוא יוגדר כמחזיק סמים לצורך סחר בסמים, שהיא עבירה חמורה ביותר.

בטבלה הבאה מפורטות הכמויות מכל סם שתפיסתן מוגדרת ככמות שאינה לשימוש עצמי (כלומר, כמות המשמשת לצורך סחר בסמים):

סוג הסםהכמות
קנבוס (מריחואנה, גראס)15 גרם
שרף של קנבוס (חשיש)15 גרם
אופיום2 גרם
לס"ד3 יחידות כלשהן
קוקאין0.3 גרם
הרואין0.3 גרם
מתדון0.15 גרם נטו
מורפין0.3 גרם
משרת אופיום0.3 גרם תכולת מורפין נטו
פתידין1 גרם נטו
מתאפמטאמין0.2 גרם נטו

סמים קלים מול סמים קשים

למרות שהחוק עצמו לא עושה אבחנה בין עבירות סמים בהם מעורבים סמים קלים לבין עבירות סמים בהם מעורבים סמים קשים, בתי המשפט מפרידים הפרדה ברורה בין סמים כגון מריחואנה או חשיש, המוגדרים בתור סמים קלים, לבין סמים המוגדרים בתור סמים קשים (הרואין, קוקאין, אקסטזי וכו'). ההפרדה מתבטאת בעיקר בנושא הענישה בגין העבירות השונות ובנושא אחוז העבירות המגיעות בפועל אל בתי המשפט. סביר כי בעבירה ראשונה של החזקת סמים קלים התיק יסגר, וכלל לא יגיע אל בית המשפט, והמערכת תתרכז בלדאוג כי העבירה לא תישנה, וזאת במיוחד אם עובר העבירה יוכיח כי הוא אדם נורמטיבי מעבר לעבירה המדוברת.

בדיקת סמים

הבדיקה המקובלת לשם איתור שימוש בסמים הינה בדיקת שתן. הטבלה הבאה מפרטת את משך הזמן שלוקח מרגע השימוש בסמים השונים ועד שלא ניתן עוד לאתר אותם באמצעות בדיקת שתן:

חשיש ומריחואנהמ-3 ימים עד שבועיים. בשימוש כבד אף יותר
אופיאטים (הרואין, מורפין, קודאין)2-3 ימים
מתדון3-5 ימים
אקסטזי ואמפטאמינים2 ימים
קוקאין2-3 ימים
בנזודיאזפינים (וואליום וכדומה)בד"כ עד 7 ימים
לס"ד2 ימים

מקורות מומלצים לקריאה נוספת