הלנת שכר היא מקרה בו עובד לא מקבל את השכר המגיע לו, או חלק מהשכר המגיע לו, עד 9 ימים אחרי המועד הקבוע לתשלום. שכר זה נקרא שכר מולן, ועובד יכול לתבוע פיצויים בגין עניין זה. למרות שמדובר בעבירה משמעותית השוללת את זכות היסוד של העובד לשכר בגין עבודתו, בתי הדין לא ממהרים לפסוק למתן פיצויים.
מה כלול בשכר המולן לצורך חישוב פיצויים?
השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה של העובד בלבד והוא אינו כולל תשלומים נלווים כמו החזרי הוצאות. שכר העבודה שחלים עליו פיצויי הלנת השכר כולל שכר עבור חגים, פריון עבודה, שעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.
כיצד לפעול במקרה של הלנת שכר?
ראשית, יש לציין שסיבות להלנת שכר יכולות להיות מגוונות, החל מעסק שנמצא בקשיים כלכליים ולא יכול לשלם לעובדיו, ועד לטעות, תקלה ואי תשלום עקב חילוקי דעות בדר עצם התשלום. לפני הגשת התביעה, יש לבדוק עם המעסיק את הסיבות לעיכוב בתשלום המשכורת. למרות הסנקציה החמורה הפועלת כנגד לבעלי עסקים שנתבעים בגין הלנת שכר, החוק קובע כי לבית הדין לעבודה יש שיקול דעת וסמכות וכי הוא יכול להפחית או לבטל לחלוטין פיצויי הלנת שכר אם הוא נוכח לדעת כי שכר העבודה לא שולם לעובד בזמן בשל טעות כנה, בשל נסיבות שלמעביד לא הייתה שליטה עליהן, או בשל חילוקי דעות אמיתיים בנוגע לעצם קיום החוב, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת, כן שולם בזמן.
מהו חוק ההתיישנות על בקשה לפיצויי הלנת שכר?
מאחר שהסנקציה הקשורה בפיצויי הלנת השכר היא סנקציה חמורה עם נזקים כספיים משמעותיים, הזכות לדרוש אותה מתיישנת לאחר שנה מהיום בו השכר הולן ולא לאחר 7 שנים כמו בדין ההתיישנות הכללי. הזכות לפיצויי הלנת שכר מתיישנים במקרים הבאים:
- במקרה בו השכר המולן שולם לעובד, יוכל העובד לתבוע עד 60 יום מהיום בו קיבל את השכר המולן. במקרים מסוימים יכול בית המשפט להאריך תקופה זו עד 90 ימים.
- במקרה בו השכר המולן טרם שולם, יוכל העובד להגיש תביעה תוך שנה מהיום בו הולן השכר. יש לשים לב כי ההתיישנות היא לגבי הפיצוי. לגבי שכר העבודה ניתן לתבוע עד 7 שנים. כלומר, אם יתבע העובד בנוגע לשכרו שלא שולם לאחר שנתיים, יוכל לקבל את שכרו, אך לא פיצוי בגין האיחור בתשלום.
- במקרה של הלנה חוזרת בפעם השלישית בתקופה של 12 חודשים, יוכל העובד לתבוע תוך תקופה של 3 שנים.
איך מחשבים את פיצויי הלנת השכר?
פיצויי הלנת שכר מתווספים לשכר המולן ומחושבים לפי הגבוה מבין התחשיבים הבאים:
- עבור השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ועבור כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן.
- הפרשי הצמדה לתקופה שבין המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה עבור כל חודש שבתקופה האמורה. עבור חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
הלנת פיצויי פיטורים
הלנת פיצויי פיטורים נכללים גם הם בחוק הקבוע לגבי הלנת שכר. על פי חוק זה, מעסיק אשר לא שילם את פיצויי הפיטורים לעובדו בתוך 15 ימים מיום סיום יחסי העבודה ביניהם, עלול יהיה להיות מחויב בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. חישוב הלנת פיצויי הפיטורים נעשה כך: עד היום ה- 30 יש להוסיף הפרשי הצמדה, ולאחר חלוף 30 ימים יש להוסיף תוספת של 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים (או חלק מחודש באופן יחסי).
הלנת שכר – איך כדאי לפתור את העניין?
נושא הלנת שכר הוא נושא מורכב, וכאמור, בתי הדין לענייני עבודה לא ממהרים לפסוק כנגד המעסיק, ומתחשבים כמעט בכל אילוץ וסיבה לעיכוב בתשלום השכר. מומלץ לנסות לפתור את הסוגיה ביחד עם המעביד לפני שרצים לבית הדין לעבודה ולנסות להבין האם הסיבה לעיכוב התשלום הינה הגיונית ולא מכוונת, ובכך לחסוך הוצאות משפט וטרטור מיותר שיכול להיפתר בקלות.
