קו למשפט

תביעות קטנות

תוכן [ הסתר ]

המהות של תביעות קטנות היא מתן אפשרות לאזרח הקטן לתבוע בעצמו את המגיע לו (לפחות לפי השקפתו), תוך ביצוע הליך משפטי קצר ומהיר. עניין זה מקל על פעילותו של היכל הצדק עצמו והופך סוגיות שהיו מכבידות על סדר העניינים בבית המשפט לכאלו שנפתרות מהר ומוסרות מסדר יומו, מבלי לפגוע כהוא זה באינטרסים של התובע.

בתי המשפט לתביעות קטנות הם ברוב המקרים בתי משפט השלום, אשר פרוסים במקומות שונים ברחבי הארץ. כאשר הם לא עוסקים בסוגיות משפטיות רחבות, הם מתפנים לעסוק בתביעות קטנות. חשוב לציין כי העובדה שמדובר בתביעות אשר מתנהלות בבתי משפט השלום מקלה עוד יותר על התובעים והנתבעים, משום שאלו נמצאים ב'פריסה' רחבה יותר בכל רחבי הארץ.

מתי אפשר להגיש תביעות קטנות?

תביעה קטנה יכולה להיות מוגשת נגד כל ישות משפטית שהיא, וזה אומר שהנתבע יכול להיות אדם פרטי, חברה, חברה בע"מ, תאגיד ועוד. אבל, התובע חייב להיות אדם יחיד, שאינו חברה ואינו תאגיד או כזה אשר מייצג גוף גדול.

בניגוד למה שניתן להבין מהנחיה זו, אין זה אומר שאת התביעה הקטנה צריך להגיש אדם אחד. המונח 'אדם יחיד' מתייחס כאן לאדם פרטי בלבד ולא לכמות האנשים התובעים. דווקא בעניין זה ישנה יד חופשית לתובע, וזה יכול להיות אדם אחד, זוג, מספר אנשים אשר מגיעים מאותו רקע ותובעים את אותם פיצויים וכדומה.

תביעות קטנות הן תביעות אשר מוגשות בעניינים כספיים ובענייני צרכנות ושירותים בלבד, לכן לרוב הן יעסקו בפיצויים או תשלומי חובות. תקרת הסכום שסביבו ניתן להגיש תביעות קטנות הוא, נכון לתחילת שנת 2013, 32,700 ש"ח, כלומר: כל פיצוי או עסקה אשר עולים על סכום זה, לא יוכלו להיכלל במסגרת תביעה קטנה.

הגבלה נוספת היא לגבי דרך הייצוג של אדם בתביעות קטנות. מאחר וההתעקשות על 'אדם יחיד' ולא תאגיד או חברה היא מהדברים החשובים ביותר והבסיסיים במהותן של תביעות קטנות, הרי שהאזרח אשר מגיש תביעה כזו, לא יוכל לבקש ייצוג על ידי עורך דין, כמו במשפט רגיל. כאן, עליו לייצג את עצמו ותו לא.

תביעות קטנות חורגות מהסדר הבסיסי - למען האזרח

כדי לאפשר לאזרח לתפקד טוב יותר בין כותלי בית המשפט - הרי אף אדם שאינו עוסק במקצוע לא מחזיק בניסיון הדרוש כדי לייצג את עצמו נאמנה בבית המשפט - החוקים אשר חלים על תביעות קטנות מתגמשים מעט במקרים כאלו.

כך, ברגע הגשת כתב התביעה, מקבל התובע את התאריך שבו יתקיים המשפט, באופן כמעט מיידי, ממזכירות בתי המשפט; כך, סדר הצגת הראיות נקבע על ידי השופט בתחילת המשפט; כך, מי שרוצה לזמן עדים יכול לעשות זאת מבלי להודיע לבית המשפט קודם לכן; כך, באם אחד הצדדים לא יכול להופיע למשפט, מסיבות מוצדקות, הוא יכול לשלוח הודעה מסודרת והמשפט יידחה, על ידי השופט.

איך מגישים בפועל תביעות קטנות?

כעת, עוברים לחלק המהותי של העניין: איך אדם יכול להגיש תביעה קטנה נגד צד אחר? ובכן, כל שעליו לעשות הוא לגשת אל מזכירות בתי המשפט ולבקש טופס כתב תביעה, אותו אפשר למצוא גם כאן (מתוך אתר הרשות השופטת של מדינת ישראל). לאחר שימלא את הטופס במלואו, הוא יכול להגישו למזכירות וזו תקבע, כאמור, תאריך למשפט.

בכתב התביעה מומלץ לציין בפרטי פרטים את זהותו של הנתבע, כדי שלא לטעות בזיהויו ולא לעכב את איתורו, גם משום שמדובר בפגיעה בזכותו להתגונן נגד כתב התביעה. אם מדובר באדם בעל שם נפוץ, למשל, כדאי לציין גם את שם האב והאם כדי לבדל אותו מאנשים אחרים בעלי שם דומה או זהה.

את התביעה עצמה, שתצורף לכתב התביעה (שהוא מעין תקציר לתביעה כולה) יכול התובע להגיש בכתב ברור וקריא, או כמסמך מודפס. את כל המסמכים הנלווים לתביעה הזו - אשר ישמשו בתור הוכחות במהלך המשפט עצמו - יש לצרף גם כן לכתב התביעה. למזכירות יש להגיש שני עותקים מלאים של התביעה ועוד אחד נוסף על כל תובע.

לאחר שהוגש כתב התביעה ונשלח לתובע (על ידי בית המשפט), יש לנתבע 15 ימים להגיש כתב הגנה. כתב ההגנה הזה הוא למעשה זכותו של הנתבע להציג את עמדתו במהלך המשפט, ומי שמגיש אותו מחויב להתייצב בבית המשפט במועד שנקבע. אם לא יעשה כן, בית המשפט ישמע למעשה רק צד אחד בסיפור ויחליט את שיחליט גם בהיעדרו. במילים אחרות: אי התייצבות למשפט לא תביא לביטולו.

תביעה שכנגד וערעורים

צעד הגנתי נוסף שיכול לנקוט בו הנתבע הוא הגשת תביעה שכנגד בבית המשפט. למעשה, הוא מגיש למזכירות בי המשפט כתב תביעה סטנדרטי בנושא תביעות קטנות, כאשר בראשו מצוינות המילים 'תביעה שכנגד'. התובע המקורי, שכעת צריך גם להתגונן מול התביעה שכנגד, צריך להגיש כתב הגנה תוך שבעה ימים. אגב, אם ישנו צד ג' שגם נגדו מופנית תביעה כלשהי, עליו להגיש כתב הגנה תוך 30 יום.

עניין נוסף שחשוב לזכור הוא כמות התביעות שיכול להגיש אזרח בכל שנה: כדי לא לאפשר לאנשים להיות 'תובעים סדרתיים', יכול להגיש כל אדם חמש תביעות קטנות בלבד בכל שנה. כך, מובטח שלא ייווצר עומס חריג בבית המשפט ולא יוגשו תביעות חסרות בסיס וחסרות שחר, שיש בהן פוטנציאל לבזבוז זמן מוחלט של הנוגעים בדבר.

לאחר ההחלטה שנתן בית המשפט, יכולים המעורבים לערער על פסק הדין. עליהם להגישו תוך 15 ימים אל בית המשפט המחוזי, וזה יחליט האם יש צדק בדיון נוסף בסוגיה. כמובן שהערעור יכול להיות מוגש על ידי התובע או על ידי הנתבע, בהתאם לדעתם על ההחלטה שניתנה בבית המשפט לתביעות קטנות.

גישור, פשרה ובוררות במסגרת תביעות קטנות

חשוב מאוד לדעת כי גם במסגרת הליכי תביעות קטנות ניתן להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, כמו בכל משפט אחר. אם אכן הושגה פשרה כזו, שני הצדדים צריכים לשלוח הודעה משותפת לבית המשפט על כך ולחכות לאישורו.

שני הצדדים יכולים להסכים ביניהם למנות את בית המשפט לבורר אשר יכריע בסוגיה לא על ידי מתן פסק דין, אלא על ידי מציאת עמק השווה בין הצדדים. אפשרות נוספת היא היעזרות במגשר - ישנם מגשרים שעובדים בסמוך לבתי משפט אשר דנים בענייני תביעות קטנות וכך, ניתן לבצע את הגישור במהירות ובקלות (מזכירות בית המשפט תסייע באיתור המגשר).

מקורות נוספים: