מגוון הנסיבות והיקפי הפגיעה האפשריים שיכולים להיגרם לרכוש הינו עצום. התקריות השכיחות ביותר בגינן מוגשות תביעות לפיצויים בגין נזקי רכוש הן תאונות דרכים, מקרי הצפה או דליקה ופעולות איבה הקשורות במצבה הביטחוני המיוחד של ישראל.
נוסף על אלו, בכל רגע נתון מתנהלות בבית הדין לתביעות קטנות אינספור תביעות לפיצויים בגין נזק לרכוש. סוגיו של הרכוש הנידון בתביעות אלו הינו כה מגוון עד כי לא ניתן לסווג את התביעות לפיו. זהו ביטוי לכך שבמהותו, כל נזק לרכוש טומן בחובו עילה לתביעה.
בנזק לרכוש, הנתבע הוא הנושא באחריות לנזק. חשוב לדעת כי חוק מס רכוש וקרנות פיצויים מגדיר את המדינה כגורם האחראי במגוון של גורמים לנזק. במקרים בהם הרכוש היה מבוטח תביעת חברת הביטוח אינה מבטלת את הזכאות לסעד נוסף, בתביעה נפרדת מנושא באחריות לנזק. כלל זה תקף גם במקרים של תאונות דרכים.
כאשר המדינה נושאת באחריות, ישנה הבחנה בין נזק ישיר, הנגרם כתוצאה מפגיעה של ממש ברכוש ומוגבל בדרך כלל לבתי מגורים ודירות, ובין נזק עקיף לעסק, המתבטא במניעת רווח או פגיעה בגובה המחזור החודשי כנזק לרכוש. תביעות לפיצוי בגין נזק עקיף יכולות להתבצע בשלושה מסלולים שונים.
כאשר הנזק הוא ישיר, תזכה המדינה במלוא עלות שיקום המבנה בין אם המדובר בבית מגורים או בבית עסק. המסגרת המשפטית אשר מסדירה את המדינה כנושאת באחריות היא חוק מס רכוש. במקרה של פגיעה עקיפה לעומת זאת, אין חוק מס רכוש מסדיר את אחריותה של המדינה, כי אם תקנות השעה המעודכנות בנפרד מהחוק. את גובה הפיצויים ניתן לראות בטבלה:
| 100% מעלות שיקום המבנה |
מסגרת משפטית לתביעה |
סוג הנזק לעסק |
| מהשכר המשולם בקיזוז: 180%
20% ימי חופשה של העובד
27.5% בגין השתתפות מעסיק |
חוק מס רכוש וקרנות פיצויים |
נזק ישיר לעסק |
| 132.5% |
תקנות השעה: מסלול שכר תקנות השעה: מסלול מחזורים תקנות השעה: הוצאות שוטפות
|
נזק עקיף לעסק |
דגשים חשובים:
- הסכומים המשולמים חייבים במס.
- על המדינה להשיב את תגובתה לתביעה תוך חצי שנה. במידה והוכרז מצב חירום באזור בו היה ממוקם בית העסק, זמן התגובה יהיה בתוך 45 יום.
כאשר הגורם לפגיעה ברכוש הינו אדם או חברה פרטית, נפנה לבית המשפט על מנת לקבל סעד. חשוב לשמור על תיעוד מלא של הוצאות בגין תיקון הנזק – לא רק של בעלי המקצוע השונים אלא גם של שמאים שונים במידה והוזמנו. תיעוד כל פרט הינו קריטי מכיוון שבית המשפט מקפיד לדרוש קבלת תיעוד עד רמת המפרט הטכני של הרכוש שנפגע והוכחה כי מלוא הנזק נגרם על ידי הנתבע.
כך לדוגמא, במקרה שנדון בבית המשפט לתביעות קטנות, בו דוד שמש נפגע כתוצאה מתיקון רשלני של הדוד הסמוך לו. עלות החלפת הדוד הפגוע הייתה אלפיים שקלים, אך לאחר שהנתבע הצליח להוכיח כי פגיעתו הייתה מוגבלת ללוח השמש ולא למיכל החימום גובה הפיצויים ירד לאלף ושלוש מאות שקלים.
התנהלות מול חברות הביטוח
חברות הביטוח ככלל אינן ששות לקבל תביעות פיצויי נזקי רכוש, ובדרך כלל יעדיפו לדחות תשלום תוך הגעה עד למאבק משפטי, מכורח שאיפתן לדחות את כל התשלומים במידת האפשר וביודען כי לא יידרשו לתשלום נוסף בגין התנהלות דורסנית או ריביות איחור.
כלל זה נכון גם במקרים של נזקי רכוש שבהם נראה לכאורה כי המפגע מכוסה על ידי הפוליסה. במקרים בהם חברת הביטוח מעכבת תשלום מומלץ לפנות אל מומחה בתחום, בעל ניסיון בהתנהלות מול חברות הביטוח שיאלצן לשלם בטרם ההמתנה להתערבות המערכת המשפטית.
