פרידה וגירושין של בני זוג עם ילדים, מלבד המטענים הרגשיים שהיא מעלה, דורשת גם הסדרה של סוגיות הנוגעות להורות ולחלוקת האחריות בטיפול בילדים, חלוקת רכוש וסוגיות ממוניות. ככל שבני הזוג מתקשים להגיע להסכמות בסוגיות האמורות, נדרש סיוע של גורמים מקצועיים חיצוניים, אובייקטיביים, ובעלי יכולת לראות את התמונה כולה.
נפגשנו עם עודד וולף - עורך דין לענייני משפחה וגירושין, שהסביר על ההבדל בין ההליכים השונים:
גירושין באמצעות הליך משפטי
הליך משפטי רגיל הוא ההליך המוכר, וגם הארוך והיקר ביותר. העומס המוטל על בתי המשפט, הצורך בחוות דעת ומעורבות של גורמי רווחה, והצורך בייצוג משפטי נפרד לכל אחד מבני הזוג, יוצרים הליך שאין בו מנצחים, ומומלץ לפנות אליו בהיעדר כל אפשרות להגיע להבנה ולהכרעה באמצעות הליכים חלופיים.
הסמכות לניהול הליך זה מצויה בידי בית המשפט לענייני משפחה או בידי הרבנות הראשית. הבחירה בערכאה נתונה לשיקול בני הזוג, מה שיוצר מרוץ סמכויות בניהם במקרה של מחלוקת- הערכאה בה נפתח התיק לראשונה, היא הערכאה המוסמכת לטיפול ולהכרעה בהליך.
חשוב לציין: במטרה למצות את האפשרות להגיע להסכמות מוקדמות, החוק בישראל מחייב את בני הזוג להליך יישוב סכסוך, באמצעות קיום של מספר פגישות מהו"ת, לצרכי גישור וניסיון להגיע להסכמות, בטרם הגשת תביעה והליך משפטי. פגישות אלו ינוהלו על ידי עובדי יחידת הסיוע, אשר ינסו לסייע לצדדים לגשר על הפערים בין הדרישות והציפיות של כל אחד מבני הזוג.
כל אחד מבני הזוג רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, החל מן הפגישה השנייה.
הליך זה מהווה הליך גישור, אשר ניתן במסגרת ציבורית ובתשלום אגרה בלבד.
למרות זאת רבים בוחרים לפנות לגישור באופן פרטי, וזאת בשל חסרונות ההליך הניתן במסגרת ציבורית, זמינות נמוכה וצורך בהמתנה ארוכה למועדי הפגישות, ובעיקר בשל הרצון לבחור את המגשר המתאים.
גישור פרטי
גישור פרטי מתבצע על ידי מגשר/ת בעל הסמכה, הנבחר על ידי בני הזוג, ומוסכם על שניהם.
המגשר אינו מייצג אף אחד מבני הזוג, ומהווה גורם אובייקטיבי ומקצועי, שמביא את מיטב ידיעותיו וניסיונו, לקרב בין הצדדים ולקדם הסכמות בניהם.
בהליך הגישור בני הזוג לא יהיו מיוצגים על ידי עורכי דין.
אחריותו של המגשר היא להסביר לצדדים את מצבם המשפטי, לשון החוק והאפשרויות הלכה למעשה, ולהציע פתרונות שאינם מקפחים אף אחד מן הצדדים. עיקרו של הגישור הוא לספק מענה הוגן ככל הניתן לצרכים של כל אחד מן הצדדים, בדגש על טובת הילדים.
מגשר מקצועי ידע לפרק התנגדויות, להכיל את רגשות התסכול והכעס שמביאים בני הזוג, ויחד עם זאת לבודד את הרגשות הללו כמניע לקבלת החלטות, וקידום הסכמות ממניעים ענייניים, באופן שיאפשר לשני בני הזוג לתפקד כהורים מיטיבים לילדיהם, ולהמשיך בחייהם העצמאיים.
הליך הגישור הוא הליך וולונטרי- שני בני הזוג נדרשים להסכים לשתף פעולה בהליך ולזהות המגשר.
המלצות המגשר אינן מחייבות ובכל שלב רשאי כל אחד מבני הזוג לפנות להמשך יישוב הסכסוך בהליך משפטי.
במקרה כזה, כל המידע שנחשף בהליך הגישור יהיה חסוי, ולא יוכל לשמש כנגד אף אחד מן הצדדים.
במרבית המקרים המוחלט, הליכי גישור בליווי מגשר מוסמך ומקצועי, נחתמים בהצלחה, חוסכים כסף רב ושנים של מאבקים משפטיים, תוך איזון בין הזכויות והאינטרסים של שני הצדדים.
בוררות
הליך בוררות הוא הליך וולונטרי אף הוא, המתקיים תחת תניית בוררות המוסדרת בחוק.
הליך זה לרוב מוסדר בהסכם מוקדם, הקובע תניית בוררות במקרה של מחלוקת, ומגדיר את התרחישים בהם הסכסוך יועבר לידי בוררות חיצונית, את אופן מינוי הבורר, ואת הסכמת הצדדים להכרעה באמצעות הליך זה.
בוררות עשויה להתקיים אל מול שופט, עורך דין, או בעל סמכות דתית.
בשונה מגישור, הליך הבוררות אינו עוסק בקידום הסכמות, אלא מיועד להביא להכרעה בסכסוך, אותה מחויבים שני הצדדים לקבל. ההכרעה כפי שתתקבל בהליך הבוררות היא מחייבת, ולמעט מקרים חריגים, תזכה לתוקף משפטי.
הליך הבוררות מתקיים באופן דומה להליך משפטי, תוך הגשת תביעה, כתבי טענות והגנה, אפשרות להצגת אסמכתאות וחוות דעת חיצוניות, זימון עדים, וזכות כל אחד מן הצדדים לייצוג.
על הליך זה חלות מגבלות, ולא ניתן להסדיר באמצעותו את כלל הסוגיות הנוגעות לגירושין (דוגמת סוגיות משמורת בגיל הרך).
ככלל, הכרעה אשר ניתנה בהליך בוררות אינה ניתנת לערעור, למעט מקרים בהם טענת המערער היא לפגמים בהליך עצמו אשר הובילו לעיוות דין.
הליך הבוררות לרוב יהיה קצר יותר מהליך משפטי, אולם עלותו אינה מבוטלת, ונקבעת על פי שעות עבודתו של הבורר.
הליך זה מהווה לעתים הליך משלים להסכם הגירושין המושג באמצעות גישור, כאשר נקבעת התניית בוררות במקרים מסוימים, במידה ויתקיימו, בהסכם עצמו.
