קו למשפט: מדריך עורכי דין ומידע משפטי

לקבלת ייעוץ ראשוני מהיר

לקבלת ייעוץ מעורכי דין מומחים יש למלא את הטופס הבא, ואנו נשתדל ליצור עמכם קשר בהקדם:
שם:*
טלפון:*
נושא:
(*) - שדה חובה
»

לשון הרע - הוצאת דיבה

חוק איסור לשון הרע (הידוע גם בתור חוק איסור הוצאת דיבה) נחקק על מנת להגן על כבודו ושמו הטוב של אדם (יחיד או תאגיד), וזאת באמצעות איסור על פרסום דברים העשויים להשפילו או לבזותו. עבירה על החוק הינה עוולה אזרחית בדיני נזיקין (אך מחוץ לפקודת הנזיקין), שיכולה לגרור בעקבותיה תביעת פיצויים ותשלום פיצויים מצד מפרסם הדברים, וזאת לעיתים מבלי שהתובע צריך להוכיח שנגרם לו נזק בשל אותה הוצאת דיבה (סעד סטאטוטורי). במקרים קיצוניים יכולה עבירה על חוק איסור לשון הרע להגיע אפילו לכדי עבירה פלילית. מטרתו הבסיסית של החוק היא למצוא איזון בין חופש הביטוי מצד אחד לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מצד שני.

החוק המרכזי העוסק בנושא הוא חוק איסור לשון הרע התשכ"ה (1965). החוק קובע מספר מקרים המוגדרים בתור הוצאת לשון הרע:

  • דברים שפרסומם עשוי להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
  • דברים שפרסומם עשוי לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
  • דברים שפרסומם עשוי לפגוע באדם, במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
  • דברים שפרסומם עשוי לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

פרסום לשון הרע יכול להיעשות בעל פה, בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר, כולל האינטרנט. החוק אינו עושה אבחנה בעת הגדרת לשון הרע בין אם הדברים שפורסמו התבססו על עובדות או על דעות, אך לאבחנה זו ישנה חשיבות מאוחר יותר בנושא ההגנות העומדות לזכות עובר העבירה (מקרים שבהם גם אם הוצא לשון הרע, המוציא מוגן מפני תביעה).

במידה והפרסום היה אודות חבר בני אדם או ציבור כלשהו שאינם תאגיד, אין בו עילה לתביעת פיצויים, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה זו אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא אם ביקש זאת בן זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

הגנת הפרסומים המותרים

קיימים מספר פרסומים שעל פי סעיף 13 בחוק לשון הרע הינם מותרים גם אם הם מהווים לשון הרע, כגון פרסום בישיבת ממשלה, פרסום על ידי מבקר המדינה, פרסום על ידי שופט, פרסום על ידי ועדת חקירה ועוד.

הגנה נוספת המוגדרת בסעיף זה היא חזרה מדוייקת ואמיתית (ציטוט) של דברים שנאמרו על ידי מישהו אחר בפרסום ראשוני.

הגנת אמת בפרסום - הגנת "אמת דיברתי"

במקרים בהם פורסם מידע אמיתי שגם יש בו עניין ציבורי, הינם מקרים בהם מפרסם המידע מוגן מפני תביעה על ידי סעיף 14 לחוק לשון הרע, למרות שיתכן כי הדברים אותם פרסם מהווים לשון הרע. החוק מבחין בין טענת עובדה (דבר שהוא אמת) לבין הבעת דעה. טענת עובדה הינה מוגנת בלי קשר למניעיו של המפרסם.

הגנת תום הלב

הגנת תום הלב מעוגנת בחוק תחת סעיף 15 המפרט 12 מצבים שונים בהם תהיה זו לנתבע או לנאשם הגנה טובה בעת שהוגשה כנגדו תביעת דיבה אם עשה את הפרסום בתום לב תחת אחד מ-12 המצבים המפורטים בחוק. הגנה זו משמשת במצבים בהם המחוקק ראה לנכון להגן על התבטאותיות מסויימות, גם אם הן מהוות לשון הרע וגם אם התברר כי העובדות שמאחרוי הפרסום לא היו נכונות, וזאת בשל אינטרסים ציבוריים חיוניים עליהם ראוי להגן.

ההגיון מאחרוי הגנת תום הלב היא כי לעיתים ישנם אינטרסים ציבוריים המצדיקים פרסום המהווה לשון הרע, גם אם לאחר מעשה מתברר כי העובדות מאחורי הפרסום היו שגויות. אינטרסים אלו מטילים על המפרסם חובה מוסרית, חוקית או חברתית להגן על האינטרס. דברי ביקורת רבים יכולים להתפרש כלשון הרע, אך מדינה דמוקרטית חייבת לאפשר ביקורת על הגופים הציבוריים והפרטיים הפועלים בתוכה.

המקרה הקלאסי למצב בו הגנת תום הלב תעמוד במצב של לשון הרע הוא עיתונות חוקרת, המעמידה את השלטון בצל ביקורת תמידית, אך לעיתים מתברר בדיעבד כי טענותיה היו שגויות. מפני מצבים אלו מוגנת העיתונות על ידי החוק.

על מנת להנות מהגנתו של סעיף 15 יש לקיים שני תנאים:

  • הפרסום נעשה בתום לב.
  • ניתן להראות כי הפרסום מוגן על ידי אחת מ-12 הנסיבות המנויות בסעיף 15.

הסעיפים המוגדרים בחוק עבור הגנת תום לב הינם:

  • אי ידיעה על קיום נפגע או נסיבות לשון הרע
  • במידה והפרסום נעשה עקב "חובה חוקית, מוסרית או חברתית"
  • הפרסום נעשה להגנה על אינטרס המהווה עניין אישי כשר
  • הבעת דעה על אנשי ציבור ועל עניין ציבורי
  • הבעת דעה בעניין הליך שיפוטי
  • הבעת דעה על יצירות (ספרותיות לדוגמא) ועל פעולה פומבית
  • הבעת דעה במסגרת יחסי ממונה-כפוף
  • הגנה על מי שהגיש תלונה על נפגע, לגוף או אדם ממונה עליו, והגנה על מגיש תלונה לרשות מוסמכת.
  • מתן דין וחשבון על אסיפה פומבית
  • הפרסום נועד להגן מפני השמצה או כגינוי ללשון רע של גוף אחר
  • מסירת ידיעה לאמצעי תקשורת
  • פרסום בשידור חי

לסיכום

בין אם אתם מתכוננים לתבוע לשון הרע, ובין אם נתבעתם בעבור לשון הרע, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מומחה לתחום של לשון הרע על מנת שזה יסביר לכם את כל האפשרויות העומדות בפניכם וידאג לייצגכם במידת הצורך בבית המשפט. רשימה של עורכי דין לשון הרע ניתן לאתר דרך האתר של דפי זהב.

חיפוש מידע באתר




אינדקס עורכי דין

דיני משפחה

דיני נזיקין

דיני מקרקעין

דין פלילי

דיני עבודה וביטוח לאומי

קניין רוחני

דיני תעבורה

דיני הגירה

מידע כללי

סעדים

שירותי נוטריונות