הלנת שכר

כאשר שכר עבודה אינו משולם במלואו בזמן לעובד, מוגדר הדבר בתור הלנת שכר. החוק המסדיר את נושא הלנת השכר הינו חוק הגנת השכר התשי"ח (1958), בו נקבע כי שכר עבודה המשולם לעובד על בסיס חודשי ישולם בתום החודש שעבורו הוא משולם. עם זאת קובע החוק כי אם השכר משולם בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר בתור הלנת שכר. לא כל רכיבי השכר מוגנים על-ידי חוק הגנת השכר, כך שלדוגמא אי תשלום החזר הוצאות במועד אינו בגדר הלנת שכר.

במידה ושכרו של עובד הולן, הוא זכאי על פי סעיף 17 בחוק הגנת השכר לקבל פיצויי הלנת שכר, וזאת בנוסף לזכותו לקבל את השכר אותו עיכב המעביד. גובהם של פיצויי הלנת השכר הינם על-פי הגבוה מבין הסכומים הבאים:

עבור השבוע הראשון מיום שעבר המועד בו אמור היה העובד לקבל את שכרו ישולם סכום השווה לחמישה אחוזים מן השכר המולן. בעד השבועות שלאחר מכן ישולם סכום השווה לעשרה אחוזים מן השכר המולן.
הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.

בשתי החלופות מדובר בפיצוי גבוה מאוד יחסית לנזק הכספי שנגרם לעובד, אך מטרת הפיצוי אינה רק לפצות את העובד, אלא גם לגרום להרתעה אצל המעסיקים. בשל חומרת ה-"עונש" כלפי המעסיקים, נוטים כיום בתי המשפט לפסוק פיצויי הלנת שכר פחותים מן הסכומים האמורים, למעט במקרים של הלנת שכר קיצונית. סעיף 18 לחוק הגנת השכר מאפשר לבית המשפט להקטין את הפיצויים או לבטלם במקרים הבאים:

במקרה של טעות כנה של המעביד
במקרה של נסיבות שלמעביד לא הייתה שליטה עליהן
במקרה של חילוקי דעות בדבר עצם קיום חוב של המעביד לעובד.

חשוב לציין כי החוק מציב תנאי להפחתת הפיצויים, והוא שעמעביד שילם את כל הסכומים שאינם שנויים במחלוקת בזמן.

התיישנות

זכותו של עובד לקבל את שכר עבודתו לא מתיישנת, והוא יכול לתבוע לקבל את השכר המגיע לו בכל זמן.

בנושא פיצויי הלנת שכר המצב מורכב יותר. במידה והעובד לא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד מעבידו בגין הלנת שכר, מתיישנת זכות התביעה לקבלת פיצויי הלנת שכר לפי התנאים הבאים:

אם העובד עדיין לא קיבל את השכר אותו אמור היה לקבל, אז זכותו לקבל פיצויים בגין הלנת השכר מתיישנת כעבור שנה מהיום בו עבר מועד תשלום השכר.
במידה והעובד קיבל בסופו של דבר את שכרו, אך השכר הועבר אליו באיחור, חייב העובד להגיש את התביעה בתוך 60 יום מהיום בו קיבל את השכר המולן, או שזכותו לקבל את פיצויי ההלנה תתיישן.
בית דין לעבודה רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות ב-30 יום נוספים ל-90 יום.
כאשר מדובר ב-"מלין סדרתי", כלומר מעביד שביצע הלנת שכר שלוש פעמים במהלך תקופה של שנה, מתארכת תקופת ההתיישנות לשלוש שנים.

אי העברת כספים לקופת גמל

במידה והמעביד לא העביר סכומים שהתחייב להעביר אל קופת גמל, נחשב הדבר בתור הלנת שכר רק בתום 21 יום מהיום בו היה השכר בגינו אמור היה התשלום להתבצע מוגדר כמולן אם לא היה משולם.

לכתבה בנושא הלנת שכר התפרסמו 0 תגובות

לא התפרסמו תגובות לנושא הלנת שכר.

התיישנות

אי העברת כספים לקופת גמל

עורכי דין:

דיני נזיקין:

דיני משפחה:

דין פלילי:

דיני תעבורה:

דיני עבודה:

דיני מקרקעין:

סעדים:

כללי: