![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמי מזונות - מזונות ילדים - מזונות אישהדמי מזונות הינם התמיכה הכלכלית של הבעל במשפחתו לאחר פרידת בני זוג. הגבר עלול להידרש לשלם מספר סוגים שונים של דמי מזונות:
פסיקה של בית בין או בית משפט לענייני משפחה על תשלום דמי מזונות אינה "כסף בכיס" ולעיתים קרובות תאלץ האישה לפנות לאמצעי אכיפה שונים בכדי לקבל דמי מזונות המגיעים לה, כגון פניה אל לשכת הוצאה לפועל על מנת לגבות את חובה. בכל בית משפט שלום יש לשכת הוצאה לפועל, שהיא למעשה הזרוע המבצעת של בית המשפט. מזונות אישהעל פי הדת היהודית, כאשר בני זוג נישאים מתחייב הבעל באמצעות כתובה, שהיא למעשה מעין חוזה חתום בין בני הזוג, לספק לאישה את "שארה, כסותה ועונתה". התחייבות זו כוללת למעשה התחייבות למזונותיה של האישה (שארה), ביגוד הנעלה וקורת גג (כסותה) וקיום יחסי אישות (עונתה). בנוסף לכך הורחב הנוהג, וכיום נהוג להתייחס גם לנושאים מעט יותר מודרניים כמו אחזקת רכב, איפור, בילויים וצרכים רפואיים. כל עוד בני זוג לא ביצעו גירושין סופיים אז בעיני ההלכה העברית הם עדיין נשואים, ולכן מחוייב הבעל להמשיך לשמור על זכויותיה של האישה, ולספק לה את צרכיה. במידה והגבר אינו עומד בהתחייבות זו, יכולה האישה לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה או אל בית דין רבני בכדי לתבוע מן הבעל מזונות אישה. ברגע בו הסתיימו הגירושין של בני הזוג אין הגבר מחוייב עוד בתשלום מזונות אשה לאשתו בעבר, שלא כמו מזונות ילדים בהם מחוייב הגבר גם לאחר השלמת הגירושין בין בני הזוג. גם במקרים בהם בני הזוג אינם נשואים כדת משה וישראל, יכולה האישה לפנות אל בית משפט לענייני משפחה בכדי שיפסוק לגבי חוקיות נישואיהם, ובמידה ובית המשפט פסק כי הנישואים חוקיים, אז זכאית האישה לתשלום מזונות אישה. מזונות אישה נועדו לאפשר לאישה לשמור על רמת החיים לה הורגלה האישה בבית המשותף או לרמת החיים אליה הורגלה האישה בבית הוריה (הגבוה מבינהם). העקרון המשפטי העומד מאחורי תפיסה זו נקרא "עולה עימו ואינה יורדת עימו", כך שגם אם רמת חיי האישה ירדה כתוצאה מחייה המשותפים עם בעלה, היא עדין זכאית לקבל דמי מזונות גבוהים בהתאם לרמת חייה בבית הוריה. במידה ומצבו הכלכלי של הגבר טוב מזה של הורי האישה, זכאית האישה לקבל מזונות אישה "לפי עושרו" או "לפי כבודו" של הגבר. קיימים מספר מצבים בהם לא יאלץ גבר לשלם דמי מזונות:
כדאי לזכור כי זכות האישה לקבל מזונות אישה אינה רטרואקטיבית, והיא קיימת רק מן הרגע בו הוגשה הדרישה לתשלומם, אלא אם הוסכם בין בני הזוג אחרת במסגרת הסכם ממון, הסכם גירושין או הסכם אחר. הגדרת אישה בתור "אישה מורדת", שאינה זכאית לקבל מזונות אישה, נובעת מתוך חובת האישה על פי ההלכה לכבד את הגבר, לבצע את עבודות הבית (בישול, ניקוי, כביסה, גיהוץ וטיפול בילדים) ולקיים איתו יחסי אישות (יחסי מין). אישה שלא קיימה חובות אלה (בדרך כלל כאשר אינה מוכנה לקיים יחסי אישות עם בעלה) מוגדרת על-פי ההלכה בתור "אישה מורדת". משמעות הכרזה זו הינה משולשת:
רק במידה והגדרת האישה כמורדת נבעה מהתנהגות לא נאותה של הבעל או שהאישה נשארה לגור בבית אז יתכן כי בכל זאת יפסקו לה מזונות אישה למרות הגדרתה כמורדת. מזונות ילדיםבמידה ולבני זוג יש ילדים מתחת לגיל 18 מחוייב הגבר על פי החוק העברי לפרנסם ולדאוג לצרכיהם. הצרכים של הילדים מחולקים לשני חלקים: צרכים הכרחיים החיוניים לקיומם של הילדים (מזון, הלבשה, הנעלה, מגורים, חינוך ובריאות) וצרכים מדין צדקה שאינם חיוניים לקיום הילדים (חוגים, בילויים, מתנות, טיולים, מעון יום וכו'). תשלום מזונות ילדים בגין הצרכים החיוניים אינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב או אפילו ביכולת שלו לפרנס את עצמו, כלומר גם אם הגבר נכה, מובטל ואין לו הכנסה, עדיין הוא יהיה מחוייב בתשלום מזונות ילדים בגין צרכים אלו. על פי ההלכה האחריות לספק את הצרכים החיוניים נופלת על הגבר בלבד, ואין האם אחראית להם מבחינה כספית. תשלום מזונות ילדים בגין צרכים מדין צדקה יבוצע רק במידה וידו משגת לשלמם, ואם הוכח כי הילדים היו רגילים לקבלם גם לפני הפרידה של ההורים. מבחינה כספית חלים צרכים מדין צדקה גם על האב וגם על האם, אלא אם האם אינה יכולה לשאת בהם. לגיל הילדים ישנה חשיבות מבחינת קביעת גובה מזונות הילדים. עבור ילדים עד גיל שש ("קטני קטנים") מחוייב האב לפרנסם בצורה מוחלטת. בגילאים שש עד חמש עשרה מחוייב האב בתשלום צרכיהם החיוניים של הילדים במלואם, ולגבי הצרכים מדין צדקה נדרשת השתתפות שווה (בדרך כלל) של האישה. עבור ילדים בין גיל חמש עשרה לגיל שמונה עשרה, בהם תאורטית הילד יכול לעבוד, אז כל הוצאותיו מוגדרות בתור דין צדקה, ולכן יפלו על האב ועל האם בשיעורים שווים ליחס הכנסותיהם. בתקופת החובה הצבאי מחוייב האב על פי הפסיקה (לא על פי ההלכה) לשלם שליש מדמי המזונות אותם שילם עד אז. במקרים נדירים מכריז בית הדין על ילד בתור בן מרדן, אז יכול בית הדין לצמצם או לבטל לחלוטין מזונות ילדים המשולמים עבורו על ידי אביו. מזונות מעוכבתקיימים מקרים בהם בעל אינו מוכן להתגרש מאישתו, כלומר אינו מוכן לתת לה גט גם אם בית דין רבני הוציא פסק דין גירושין. במקרים כאלה אין אפשרות חוקית לחייב את הבעל לתת את הגט, וכל עוד הוא לא יתן אותו, בני הזוג מוגדרים על פי ההכלה כנשואים. עם זאת ניתן להשתמש בשורה של "עונשים" על מנת "לשכנע" סרבן גט כי מוטב לו לתת את הגט לאישתו. אחד מן העונשים הללו הינו קביעת מזונות מעוכבת לאישה, המשולמים כל עוד הגבר לא נתן לה גט. מזונות מעוכבת יהיו בדרך כלל גבוהים מאד באופן יחסי. קיצבת מזונותבכדי לאפשר לאישה לקבל דמי מזונות שנפסקו לה ולילדיה כחוק גם במצבים בהם לא קיימת אפשרות לגבות את הכספים מן הגבר חוקק "חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב - 1972". חוק זה מאפשר לאישה לקבל את הכספים מן הביטוח הלאומי, שבמקביל מנסה לגבות את החוב מן החייב באמצעות ההוצאה לפועל. במידה והגבייה הצליחה, והחייב שילם סכום הגבוה מן הסכום ששולם לאישה על ידי הביטוח הלאומי, יועבר ההפרש אל האישה. קיימים מספר תנאים לזכאות לקבל קיצבת מזונות:
בנוסף, חייב להתקיים אחד מן התנאים הבאים:
אתר זה וכל האמור בו אינם מהווים יעוץ משפטי מכל מין וסוג שהוא ואינם מהווים תחליף ליעוץ פרטני על ידי עורך דין בעל הסמכה מתאימה.
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עורכי דין:דיני נזיקין:דיני משפחה:דין פלילי:דיני תעבורה:דיני עבודה:דיני מקרקעין:סעדים:עורכי דין ונוטריון:כללי: |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
© 2007-2012 כל הזכויות שמורות | הנך נמצא כאן: דמי מזונות - מזונות ילדים - מזונות אישה |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||